משנה: כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מְבִיאִין כְּלוּנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרוּכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי, וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי: וּמְנַיִין הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִיפִינָא וּמִגְּרִיפִינָא לְחַוְרָן וּמְחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ:
Pnei Moshe (non traduit)
כלונסות. עצים ארוכים וגבוהים כדי שיראו מרחוק:
וקנים ועצי שמן ונעירת של פשתן. שכל אלו מרבים שלהבת:
ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. בתכיפה אחת ולא יפסיק ביניהן שלא יטעו בכוכב כדקאמר בגמרא:
מהר משחה. זהו הר הזיתים שהוא נגד ירושלים במזרחה עד שרואין שעושין כן בהר סרטבא ומסרטבא וכו':
עד שהוא רואה כל הגולה. זהו בבל:
כמדורת האש. שכל אחד ואחד נוטל אבוקה ומעלהו לראש גגו:
מתני' חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת. לישנא דקרא ויעזקהו ויסקלהו וכדאמר בגמרא ששם היו עוזקין את ההלכה שהיו בוררין לההלכה ומעמידים אותה על בורי' כדרך שנאמר ויעזקהו מנקהו מן האבני' והפסולת ומסקל אותן החוצה כדי שיהא הכרם יפה ומתוקן:
מתני' בראשונה לא היו זזין משם כל היום. העדים שבאו בשבת להעיד מחוץ לתחום:
מתני' כיצד משיאין משואות. אע''פ שבימי רבי בטלו המשואות כדאמר בגמרא לעיל מ''מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן ונ''מ שאם יתבטלו המינין שיחזרו למנהג שלהם:
וּמַה קִילְקוּל הֲוָה תַמָּן. דַּהֲווֹן אִילֵּין מַסְבִּין יוֹם דֵּין וְאִילֵּין מַסְבִּין לְמָחָר. וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁנִּמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ וְהֵן מִתְקַלְקְלִין. מִי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. רִבִּי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. וְהִתִּיר רוֹצֵחַ. וְהִתִּיר עֵד מִפִּי עֵד. וְהִתִּיר שֶׁיְּהוּ יוֹצְאִין עָלָיו מִבָּעֶרֶב בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אַף עַל גַּב דְּאָמַר אַתְּ בִּטְלוּ אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת לֹא בָ‍ֽטְלוּ מִיָּם טִיבֵּרִיָה. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אִילֵּין דְּחַמְייָן צְפַת מָהוּ דְיִסְבּוּן. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי בִיטֵּל אֶת הַמַּשּׂוּאוֹת. צְפַת לָמָּה מַסְבָּה. אֶלָּא בְגִין מוֹדָעָא דִאִינּוּן יָ‍ֽדְעִין. אֵין מַשִּׂיאִין לֵילֵי זְמַנּוֹ אֶלָּא לֵילֵי עִיבּוּרוֹ. לֵילֵי זְמַנּוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי יוֹם טוֹב. אֲבָל מַשִּׂיאִין לֵילֵי עִיבּוּרוֹ. אֵין מַשִּׂיאִין אֶלָּא עַל הַחֳדָשִׁים 12a הַמְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן. מִפְּנֵי יוֹם טוֹב שֶּׁחָל לִהְיוֹת בָּעֶרֶב שַׁבָּת. לֵילֵי זְמַנּוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי יוֹם טוֹב. לֵילֵי עִיבּוּרוֹ אֵין מַשִּׂיאִין מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ. מַשִּׂיאִין בֵּין עַל הַחֳדָשִׁים הַמְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן [בֵּין עַל הַחֳדָשִׁים שֶׁאֵינָן מְיוּשָׁבִין בִּזְמַנָּן.] אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אַף הֵן סְבוּרִין שֶׁמָּא נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ וְהֵן מִתְקַלְקְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
המיושבין בזמנן. שהוקבעו ביום ל' מפני י''ט וכו' כלומר משום חדש חסר שחל להיות בע''ש וי''ט של ר''ה הוא בע''ש וזהו בזמן שהיו מקדשין ע''פ הראיה דאפשר דמיקלע כן וא''כ בלילי זמנו אי אפשר שהוא יום טוב כדלעיל וכן בלילי עיבורו שהוא מוצאי יו''ט א''א מפני כבוד השבת שאם אתה אומר וכו' כלומר דהשתא לא היו יכולין להשיא אלא במוצאי שבת שהוא ביום ל''א לערב ואם אתה אומר שמשיאין בין אחסר ובין אמלא אם אתה אומר כן אתי למיטעי שיהו סבורין שמא נמלכו ב''ד לעברו לאלול ונמצא שהן מתקלקלין ולפיכך עבדינן אחסר לעולם ולא אמלא והשתא ליכא למיחש למידי וכדפרישית במתני':
ומה קילקול הוה תמן. גבי משואות:
מי ביטל את המשואות. באיזה דור אירע הקלקול שמתוך כך בטלו:
רבי ביטל וכו' והתיר רוצח להיות שליח והתיר עד מפי עד לומר שקידשו ב''ד את החדש כדי שיהו יוצאין השלוחין להודיע והתיר גם כן שיהו שלוקין יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש כגון שנראה בעליל בכ''ט סמוך לחשיכה או בתחלת הלילה דבחזקת שיקדשו למחר את החדש ואינן צריכין להמתין עד שישמעו למחר מפי הב''ד מקודש ואף בניסן ובתשרי דאמרי' בפרק דלעיל דאין יוצאין עד שישמעו מפי ב''ד מקודש התיר רבי לפי הוראת שעה כדי שימהרו הליכתן:
לא ביטלו מים טיבריה. מקום האחרון שהוא בית בלתין הנזכר במתני' דלקמן הוא סמוך לים טבריה והוא ים כנרת ושם לא ביטלו שהוא היותר קרוב לגולה:
אילין דחמיין צפת. שהוא להלן מן טבריה מהו שיהו הן נוטלין להשיא משואות. א''ל אם רבי ביטל את המשואות א''כ צפת למה יטלו שם ומ''ש דשאלית על צפת:
אלא בגין מודעה דאינון ידעין. כלומר וכי בשביל להודיע שהן יודעין שנתקדש החדש הלא מ''מ היו שלוחין יוצאין לאחר שביטלו המשואות:
אין משיאין לילי זמנו אלא ליל עיבורו. ובתוספתא שם מאימתי משיאין על החדש לאור עיבורו והיינו הך שמשיאין ביום שלשים לערב שהיא אור עיבורו והיינו של יום ל''א ואין משיאין בכ''ט לערב שהוא לילי זמנו יום שלשים:
לילי זמנו אין משיאין מפני יום טוב. בחדש אלול שהוא חסר ואם כן יום שלשים ר''ה ואי אפשר להשיא בלילי י''ט ולפיכך לא נהגו בכל ראש חדש להשיא בליל זמנו אלא בלילי עיבורו שהוא מוצאי יום טוב להודיע שלא עיברו את אלול וכן בכל החדשים:
דהוון אילין מסבין יום דין וכו'. שהיו אלו שעושין על פי ב''ד ניטלין ועושין המשואות יום זה ואלו הכותים נוטלין למחר ועושין והיו סבורין העם שנמלכו ב''ד לעברו וע''י כך הן מתקלקלין:
הלכה: מָהוּ עֲצֵי שֶׁמֶן. דדנין. אָמַר רִבִּי יּוֹנָה. כְּהָדֵין מַקְזָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו עצי שמן דדנין. כך שמו וזהו לכש המוזכר בריש במה מדליקין כדקאמר שם:
כהדין מקזנה. כמי מגזנה כגוזז הזה שגוזז הצמר מעט לאורך ומעט לרוחב בתכיפה אחת כך מעלה ומוריד מיד אחר שמוליך ומביא מבלי הפסק וכן בכל פעם ופעם וכדמפרש ר''ז דלא יהוון סברין דהוא כוכב הנראה באויר רקיע וכדר' יוסה דקאמר חמינן כוכב אחד סליק ונחית וחמינן לכוכב אחר דאזיל ואתי ואם יפסיק בין הולכה והובאה לבין עליה. וירידה יש לטעות שמא זה הוא הכוכב דאזיל ואתי וזה הוא הכוכב דסליק ונחית ולפיכך היה עושה הכל בתכיפה אחת זה אחר זה שעכשיו אין לטעות דאין כוכב אחד עושה הכל:
גמ' מהו בית יעזק וכו'. כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. דָּלָא יְהָווּן סָ‍ֽבְרִין דְּהוּא כוֹכָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. חֲמִינָן כוֹכָב סָלֵק וּנְחִית. חֲמִינָן כוֹכָב אֲזִיל וְאָתֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בראשונה לא היו זזין משם כל היום ממקומן. ואפי' באותה חצר:
בכלים. שבאו מחוץ לתחום משחשיכה. בלילי שבת:
ככלים ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר. כולו:
תני. בחדא ברייתא אף בא למול את הקטן מחוץ לתחום יש לו ג''כ אלפים אמה לכל רוח וכדמסיק ואזיל דהך ברייתא דר''א היא דאמר בפרק המילה כורתין עצים וכו' ולעשות כלי ברזל דס''ל מכשירי מילה דוחין את השבת כמילה עצמה והלכך משכחת לה שזה בא לכתחלה מחוץ לתחום ומביא כלי ברזל בידו למול את הקטן או שאין כאן אחר למול כ''א זה:
תַּנֵּי. בְּהָרֵי מְכָווָר וְגָדוֹר. אָמַר רַב חוּנָה. כַּד סַלְקִינָן לְהָכָא סָ‍ֽלְקִינָן לְרֹאשׁ בֵּית בִּלְתִּין וַהֲוִינָן חַמְייָן [דִּקְלַייָא דְ]בָבֶל כְּאִילֵּין חָגַייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
כד סלקינא להכא. מבבל לארץ ישראל ועלינו לראש בית בלתין וראינו לדקלים של בבל:
תני. בתוספתא פ''ק אף בהרי מכוור וגדר היו עושין משואות:
כאילין חגייא. כאלו הקוצים והקנים קטנים כל כך הוא גבוה ההר הוה שהדבר הגבוה כמו הדקל נראה מעליו למרחוק קטן הרבה ולפיכך מהר בית בלתין לא היו זזין ממנו עד וכו':
משנה: חָצֵר גְּדוֹלָה הָ‍ֽיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבֵית יַעְזֵק הָ‍ֽיְתָה נִקְרֵאת וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִין וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם. וּסְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ עוֹשִׂין לָהֶן בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבוֹא. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם. הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּייִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְלֹא אֵילּוּ בִלְבַד אֶלָּא אַף חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַילֵּד וְהַבָּא לְהַצִּיל מִן הַדְּלֵיקָה וּמִן הַגַּיִיס מִיַּד הַמַּפּוֹלֶת הֲרֵי אֵילּוּ כְּאַנְשֵׁי הָעִיר וְיֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ:
Pnei Moshe (non traduit)
כלונסות. עצים ארוכים וגבוהים כדי שיראו מרחוק:
וקנים ועצי שמן ונעירת של פשתן. שכל אלו מרבים שלהבת:
ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. בתכיפה אחת ולא יפסיק ביניהן שלא יטעו בכוכב כדקאמר בגמרא:
מהר משחה. זהו הר הזיתים שהוא נגד ירושלים במזרחה עד שרואין שעושין כן בהר סרטבא ומסרטבא וכו':
עד שהוא רואה כל הגולה. זהו בבל:
כמדורת האש. שכל אחד ואחד נוטל אבוקה ומעלהו לראש גגו:
מתני' חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת. לישנא דקרא ויעזקהו ויסקלהו וכדאמר בגמרא ששם היו עוזקין את ההלכה שהיו בוררין לההלכה ומעמידים אותה על בורי' כדרך שנאמר ויעזקהו מנקהו מן האבני' והפסולת ומסקל אותן החוצה כדי שיהא הכרם יפה ומתוקן:
מתני' בראשונה לא היו זזין משם כל היום. העדים שבאו בשבת להעיד מחוץ לתחום:
מתני' כיצד משיאין משואות. אע''פ שבימי רבי בטלו המשואות כדאמר בגמרא לעיל מ''מ מפרש כיצד היו עושין בשעה שהיו נוהגין בהן ונ''מ שאם יתבטלו המינין שיחזרו למנהג שלהם:
הלכה: חָצֵר גְּדוֹלָה הָ‍ֽיְתָה בִירוּשָׁלַיִם וּבֵית יַעְזֵק הָ‍ֽיְתָה נִקְרֵאת. מָהוּ בֵית יַעְזֵק. שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹזְקִין אֶת הָהֲלָכָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וַיְעַזְּקֵ֣הוּ וַיְסַקְּלֵ֗הוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מהו עצי שמן דדנין. כך שמו וזהו לכש המוזכר בריש במה מדליקין כדקאמר שם:
כהדין מקזנה. כמי מגזנה כגוזז הזה שגוזז הצמר מעט לאורך ומעט לרוחב בתכיפה אחת כך מעלה ומוריד מיד אחר שמוליך ומביא מבלי הפסק וכן בכל פעם ופעם וכדמפרש ר''ז דלא יהוון סברין דהוא כוכב הנראה באויר רקיע וכדר' יוסה דקאמר חמינן כוכב אחד סליק ונחית וחמינן לכוכב אחר דאזיל ואתי ואם יפסיק בין הולכה והובאה לבין עליה. וירידה יש לטעות שמא זה הוא הכוכב דאזיל ואתי וזה הוא הכוכב דסליק ונחית ולפיכך היה עושה הכל בתכיפה אחת זה אחר זה שעכשיו אין לטעות דאין כוכב אחד עושה הכל:
גמ' מהו בית יעזק וכו'. כדפרישית במתני':
בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם. חָ‍ֽזְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם כְּכֶלִי שֶׁבָּא חוּץ לִתְחוּם מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטְלוֹ בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. חָ‍ֽזְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם כְּכֶלִים שֶׁשָּׁ‍ֽבְתוּ בֶחָצֵר שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטְלָן בֶחָצֵר. עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְהִתְקִין שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּייִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. תַּנֵּי. אַף בָּא לַמּוּל אֶת הַקָּטָן כֵּן. מַתְנִיתָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. עוֹד אָמַר רַבִּי לִיעֶזֶר. כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּיחָמִין וְלַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בראשונה לא היו זזין משם כל היום ממקומן. ואפי' באותה חצר:
בכלים. שבאו מחוץ לתחום משחשיכה. בלילי שבת:
ככלים ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר. כולו:
תני. בחדא ברייתא אף בא למול את הקטן מחוץ לתחום יש לו ג''כ אלפים אמה לכל רוח וכדמסיק ואזיל דהך ברייתא דר''א היא דאמר בפרק המילה כורתין עצים וכו' ולעשות כלי ברזל דס''ל מכשירי מילה דוחין את השבת כמילה עצמה והלכך משכחת לה שזה בא לכתחלה מחוץ לתחום ומביא כלי ברזל בידו למול את הקטן או שאין כאן אחר למול כ''א זה:
לִצְפוֹנָהּ לִדְרוֹמָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מָאן דְּאָמַר לִצְפוֹנָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן טֵבֵת וְעַד תַּמּוּז. מָאן דְּאָמַר לִדְרוֹמָהּ דְּבָרָיו קַייָמִין. מִן תַּמּוּז וְעַד טֵבֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
מן טבת ועד תמוז. נקראו ימות הגשמים ולצפונה דבריו קיימין ומן תמוז ועד טבת נקראו ימות החמה ולדרומה דבריו קיימין:
תַּנֵּי. נִרְאֶה בְאַשָּׁשׁ וּבַמַּיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רְאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵעָנָן זֶה וְנִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן אַחֵר מֵעִידִין עָלָיו. כְּהָדָא רִבִּי חֲנִנָה אֲזַל לְעֵין טָב לְמִימְנָא וַהֲוָה אֲוִירְא מְעונָן. אָמַר. כְּדוֹן אָ‍ֽמְרִין. מַה נְטִיל אֲוִירָא דָהֵן סַבָּא. וְהִקְדִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא כְכַבָּרָה וְנִרְאֶה מִתּוֹכָהּ. רִבִּי חִייָה רַבָּה הִילֵּךְ לְאוֹרוֹ שֶׁלְיָשָׁן אַרְבָּעַת מִיל. רִבִּי אָבוּן מַשְׁדֵּי עֲלוֹי צְרָרִין וַאֲמַר לָהּ. לָא תַבְהִית בְּנֵי מָרִיךְ. בְּרַמְשָׁא אֲנָן בְּעַייָן תִיתְחֲמִי מִיכָא וְאַתְּ מִיתְחֲמִי מִיכָא. מִיַּד אִיתְבַּלַּע מִן קוֹמוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
נראה באשש. בעששית קנדילה בלע''ז:
ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו. כלומר שנראית מתוך הענן אע''פ שאינה מאירה כל כך אלא כנראית מתוך הכברה מעידין עליו כהדא מעשה דר' חנינה:
למימנא. לקידוש החדש ששם היה ב''ד קבוע לכך. לעיל גריס לסימנא וזהו לקידוש החדש וע''ש שהיו נותנין סימן שנתקדש:
אמר כדון אמרין. עכשיו יאמרו הבריות:
מה נטיל אוירא דהן סבא. כמה הוא צלול ונטול האויר של זקן הזה ודרך לעג יאמרו כך מפני שהאויר מעונן הוא ובא לקדש החדש ע''פ ראיה ונעשה לו נס שהקדיח לו הקב''ה ע''י נקב כנקב הכברה ונראה הלבנה מתוכה:
לאורו של ישן. של הלבנה ישנה שעדיין לא נתכסית ומאירה והם היו רוצין לראות החדשה ולקדשה והיה ר' אבון זורק עליו צררין ואמר לא תבייש בני קונך שבערב אנו רוצין שתתראה מכאן ממקום שנראית בחידושה ואת נראית עכשיו ממקום שהישנה נראית ומיד איתבלע ונכסית מלפניו:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. לְפִי שֶׁהָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ וְהֵן דָּרִים זֶֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. הַמַּלְאָךְ עַצְמוֹ חֶצְיוֹ מַיִם וְחֶצְיוֹ אֵשׁ וְאִית בֵּיהּ חָמֵשׁ גַּפִּין. וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וגו'. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לְעוֹלָם לֵית מַזָּל חֲמִי מַה דְקוֹמוֹי. אֶלָּא כּוּלְּהוֹן סָ‍ֽלְקִין כְּאִילֵּין דְּסָ‍ֽלְקִין בְּסוּלְמָא הָפִיךְ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ חֲלוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב וְאַחַת בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁלְרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מִתְּחִילַּת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים יוֹם הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת בִשְׁנֵי חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשִׁבְעָה יָמִים וּמֶחֱצָה. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. מַה שֶׁחַמָּה מְהַלֶּכֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לִשְׁלשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא אֶלָּא אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כאילין דסלקין בסולמא הפיך. פניו פונות לצד מטה ולא לצד מעלה שמתוך כך שלום ביניהן ואינו מקנא למזל שלמעלה הימנו לפי שרואה עצמו שהואי למעלה מחבירו וכן כל מזל ומזל:
אמר ר' יונה לית כאן שעורא. אין השיעור של שלשים יום מכוון:
אלא אפי' פרא מכאן. פחות מזה מהלכת מה שהחמה מהלכת לי''ב חדש שחדשה של הלבנה כ''ט י''ב תשצ''ג ולא יותר:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טוֹעֶה שֶׁבַּטּוֹעִין אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. לִפְנֵי הַחַמַּה לְאַחַר הַחַמָּה. לֹא צוֹרְכָא דִי לֹא פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא תַרָתֵּיי. לִפְנֵי הַחַמָּה לְאַחַר הַחַמָּה. פִּיגְמָתָהּ לִפְנֵי הַחַמָּה פִּיגְמָתָהּ לְאַחַר הַחַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב הַמְשֵׁ֣ל וָפַ֣חַד עִמּ֑וֹ עוֹשֶׂה שָׁ֝ל֗וֹם בִּמְרוֹמָ‍ֽיו: מִימֶיהָ שֶׁלְחַמָּה לֹא רָאֲתָה פְגִימָתָהּ שֶׁלְלְבָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לא צורכה די לא פגימתה וכו'. לא צריכא לומר אלא כך אם פגימתה לצד החמה וכו' כדפרישית במתני':
גמ' אמר ר' יוחנן אפילו טועה שבטועים אינו טועה בדבר זה וכו'. כלומר להיות טועה בכך ולומר לפני החמה בזמן שהכל יודעין שאינו כן וכן כלאחר החמה שהרי הלבנה לעולם בחידושה בקרן מערבית דרומית ומתוך דקותה אינה נראית אלא סמוך לשקיעת החמה וא''כ בימים ארוכים שהחמה שוקעת במערב הרבה סמוך לצפון היא לאחר החמה שהחמה קדמה לה במערב ובימים קצרים שהחמה שוקעת במקצוע דרומית היא לפני החמה:
משנה: 12b כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִין הָיָה נוֹטֶה וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם. הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכוּוָּנִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:
Pnei Moshe (non traduit)
ואח''כ היו מכניסין את השני. כשיצא זה ורודקין אותו וכו':
וכמה היתה רחבה. לפי שהלבנה משתנית שיעורה כפי שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה:
ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד היו נוטין לצפון או לדרום:
כמה הי' גבוה. מן הארץ לפי ראות העין ואם אחד מן העדים אומר גבוה ב' קומות ואחד אומר ג' עדותן קיימת דעביד אינש דטועה בא' ואם אחד אומר ג' ואחד אומר חמש עדותן בטלה:
לצפונה או לדרומה. לפי שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום ואם הב''ד רואין לפי דרכי החשבון שבאותו הזמן ראוי שתהיה לצד צפון והוא אומר שראה נוטה לצד דרום או איפכא בידוע ששקר הוא:
מתני' כיצד בודקין וכו' לפני החמה או לאחר החמה. מפרש בגמרא דאפגימתה קאי אם פגימתה של לבנה נראית שנוטה לצד החמה או לאחר החמה ועלה קתני אם אמר שפגימתה לצד החמה לא אמר כלום. שמעולם לא ראתה החמה פגימתה של לבנה אלא חלק המאיר ממנה לעולם הוא לצד השמש והחלק הפגום נוטה הוא לצד האחר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source